שורצמן נ' מעיינות העמקים בע"מ

פסק דין

פסיקת גמול ושכר מייצג בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, לאחר הודעת חדילה.

1.המבקש, רונן שוורצמן, הקים ביתו בתחום המועצה המקומית קריית טבעון ונדרש לשלם, בין היתר, "אגרת חיבור" למשיבה, שהיא תאגיד מים וביוב, שהחל לפעול ביום 16.3.10. בבקשתו, ביקש לאשר הגשת התובענה כתובענה ייצוגית מנהלית, שעניינה תביעה להשבה של סכומים שנגבו ביתר על ידי המשיבה, באמצעות גביית "אגרת חיבור", בניגוד להוראות כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש"ע-2009. על פי הנטען בבקשה, חייבה המשיבה, החולשת על שלושה יישובים: קריית טבעון, רמת ישי ויקנעם עילית, את חברי הקבוצה "באגרת חיבור", וזאת בניגוד לחוק.

2.בתגובה, הגישה המשיבה הודעת חדילה (חלקית) לפי סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו - 2006 (להלן: "החוק"). על פי ההודעה, חדלה המשיבה מלגבות אגרת חיבור מתושבי קריית טבעון ורמת ישי. המשיבה הכחישה את הטענה כי נגבתה אגרת חיבור מתושבי יקנעם עילית.

3.המבקש הכיר בהודעת החדילה והודיע כי הוא איננו עומד על המשך בירור הבקשה, לפיכך, נותרה על הפרק בקשתו לפסוק לו גמול ושכר טרחת עורך דין מייצג, בהתאם לסעיף 9(ג) לחוק.

תמצית טענות המבקש:

4.הבקשה לאישור תובענה ייצוגית מבוססת על הטענה, לפיה, המשיבה גבתה במשך מספר שנים וממאות צרכנים, אגרות בשווי מאות אלפי שקלים, בניגוד מפורש לחוק. לטענת המבקש, הגשת הבקשה, והיא בלבד, הביאה להפסקת הגבייה ולהגשמת התכלית הרלבנטית שבסעיף המטרה, שהיא "אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו". לטענתו, בהודעת החדילה שהגישה המשיבה, יש הודאה בכך שהגבייה לא הייתה חוקית, והיא מהווה ראיה לכך שהתובענה הייתה ראויה ומבוססת, ולו לאור העובדה שהביאה את התאגיד להודות בפעולותיו הבלתי חוקיות, ובכך הועילה בהשגת תכלית החוק העיקרית בתובענה נגד רשות ציבורית. המבקש מפנה בטיעוניו למידת החשיבות הציבורית של התובענה, להיקפה ואיכותה של הפרת הדין ולאופן ניהול ההליך. לעניין זה טוען המבקש כי הוא ובא כוחו השכילו להביא לפתחו של בית המשפט סוגיה המצריכה מקצועיות והבנת התחום לפרטיו.

5.בתגובה לאמור בהודעת החדילה, טוען המבקש, כי אין כל חובה לבצע פנייה מוקדמת טרם הגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, ועל כתפי המשיבה מוטלת האחריות לבדוק את התנהלותה בהתאם להוראות החוק. פנייה למשיבה הייתה עשויה לפתור את גביית היתר רק לגבי המבקש ולא לגבי כלל הקבוצה.

6.על יסוד השיקולים שפורטו בטיעוניו ותוך הפנייה לפסיקה רלבנטית, מבקש המבקש לפסוק לו גמול בסך של 30,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 120,000 ₪.

תמצית טענות המשיבה:

7.לטענת המשיבה, סכום הגמול ושכר הטרחה בו נוקב המבקש בבקשתו, חורג משמעותית מכל קנה מידה, בפרט נוכח התפוקה הנכונה לקבוצה הנטענת. המשיבה מבקשת שלא לפסוק גמול למבקש ושכר טרחה לעורכי דינו, או לכל הפחות לצמצם את הסכום באופן ניכר.

8.לעמדת המשיבה, פנייה מוקדמת לנתבע הייצוגי הינה שיקול חשוב בהחלטה האם לזכות את המבקש בגמול או בשכר טרחה, והייתה יכולה לייתר את ההליך כליל. במקרה דנן, נמנע המבקש במכוון מלפנות למשיבה קודם הגשת הבקשה, הגם שהדבר היה מתחייב על ידו, בכדי לקבל מאת המשיבה נתונים הדרושים להגדרת הקבוצה המיוצגת.

9.עוד טוענת המשיבה, כי הבקשה לא הצריכה השקעה או ידע מקצועי ייחודי; מדובר בשגגה גרידא של המשיבה, אשר הודיעה מייד בהודעת החדילה כי גביית אגרת החיבור הייתה טעות. המבקש לא העלה כל טענה יצירתית משל עצמו, השקיע מאמץ מועט ולא נטל סיכון בהגשת הבקשה. הודעת החדילה המהירה והקצרה של המשיבה, חסכה למבקש הוצאות, טרחה, וחסכה מבית המשפט התדיינות מיותרת.

10.המשיבה הצהירה, כי בכוונתה להשיב את הסכומים שנגבו ביתר, סכום המגיע לכדי 225,100 ₪ בלבד, ולא כנטען בבקשה, למכלול הצרכנים שחויבו באגרת חיבור, וזאת על אף הודעת החדילה.

דיון והכרעה:

11.אין מחלוקת כי נוכח הודעת החדילה, דין הבקשה לאישור הגשת התובענה הייצוגית, להידחות. נותר להכריע בשאלה האם זכאי המבקש לגמול ולשכר מייצג, ואם כן, מה גובהם של הסכומים שיש לפסוק לו.

12.סעיף 9(2) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, כי על אף האמור בסעיף 22 לחוק, רשאי בית המשפט לפסוק גמול למבקש, בהתחשב בשיקולים שנקבעו בסעיף 22(ב) לחוק וכן לקבוע שכר טרחת בא כח המייצג, בהתאם לסעיף 23 לחוק.

13.סעיפים 22(ב) ו-23(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, מפרטים רשימה לא ממצה של שיקולים מנחים לקביעת הגמול ושכר הטרחה:

סעיף 22(ב) מונה את השיקולים המנחים לקביעת שיעור הגמול ולפיו:

"(ב) בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה: